בלוג
גוגל מת על טק — ואת/ה ממשיך/ה להאכיל אותו “וייבים”. ואז את/ה מופתע/ת שאין כלום?
את/ה מעלה פוסט חדש. מרענן/ת דירוגים. אין. ואז את/ה עושה לעצמך/ה את הטריק הזה: “צריך זמן”.לא. זה לא “זמן”. זה שאתה מתחמק/ת מהאמת. רגע — לפני שאת/ה ממשיך/ה, כנס/י אחר כך לעמוד הראשי של האתר ותסתכל/י דקה על איך הכל בנוי שם. לא כדי “ליהנות”. כדי לראות איך משהו נראה כשהוא בנוי למכונה, לא לרגש […]
כשפרטנרים מיניים של AI יגיעו — ואיך גברים ונשים באמת ירגישו לגבי זה, תכלס
את/ה כבר עושה מזה סרט בראש, נכון?“גוף מושלם”, “פנטזיה מושלמת”, “מישהו שיבין אותי סוף סוף”. אבל בוא/י נוריד את הפנטזיה מהשולחן לשנייה. רוב האנשים לא באמת רוצים “אידיאל”.הם רוצים מזג אוויר רגשי predictable.בלי סערה משום מקום. בלי חידות. בלי “למה המשפט הזה הרס לנו את כל הערב”. ואם בא לך להפסיק לקרוא באמצע ולהחזיר את […]
את/ה ממשיך/ה להשוות גופים כאילו זה “נשים מול גברים” — אבל הביולוגיה שלך היא בעצם חדר כושר, מראה, ומערכת עצבים עם טרנץ’־קוט
רגע, תעצור/י שנייה: את/ה באמת חושב/ת ש“גוף גברי / גוף נשי” זה טבלה מסודרת עם שתי עמודות? ואז את/ה יושב/ת בלובי של גן ילדים בשווייץ, מסתכל/ת על הורים אוספים ילדים, והמוח שלך נהיה סנאי מבולבל. רוצה לברוח כי זה נשמע “שיעור”? אז בקטנה — תציץ/י אחר כך לעמוד הראשי של האתר. אותו וייב: גוף, תרבות, […]
למה אנשים צופים בתוכן למבוגרים — ובוחרים סולו במקום לרדוף אחרי סקס
כן, את/ה שאלת את זה.אל תשקר/י. לפחות פעם אחת. ואם בא לך רגע לברוח מהטקסט — יאללה, אחר כך תגלול/י לעמוד הראשי של האתר. שם זה יותר “עוד קליפ אחד” ופחות “עוד פסקה אחת”. אותו וייב של מבוגרים-אבל-המוח-בפנים. לא טוהר, לא מטיף. פשוט אמת קצת מלוכלכת. עכשיו.אנחנו בחוץ, ליד קולנוע. הפסקה באמצע הסרט.סרט אירוטי, אמנותי, […]
סגנונות של ריקוד אירוטי — ולמה הגוף שלך מגיב לפני שהמחשבה בכלל מתלבשת
את/ה ראית ריקוד. והגוף כבר עשה “אה.” ורק אחר כך המוח שלך התחיל להמציא לזה תירוצים. אם זה לוחץ לך על כפתורים — בלי לחץ, תגלול/י אחר כך את העמוד הראשי של האתר. שם זה בנוי ככה בכוונה: שיכנס לך לראש, ובאותו זמן יעשה לגוף איזה “היי…”. כן, אני בניתי את זה ככה. אל תשחק/י […]
את/ה חושב/ת ש“ריקוד אירוטי” זה דבר אחד… ואז את/ה יושב/ת בדוקו ומקבל/ת צלייה מההיסטוריה
את/ה יודע/ת מה מעצבן? שאת/ה בטוח/ה שזה “סתם וייב”, ואז דוקומנטרי בא ומזכיר לך שיש לך עומק תרבותי של וייפ חצי טעון. כן, גם אתה/את. אל תעשה/י את הפרצוף התמים. לפני שאת/ה בורח/ת כזה “אוקיי אחי למה אני קורא/ת את זה” — תיגע/י אחר כך בעמוד הראשי של האתר. אותו בלאגן של תרבות-מבוגרים-אבל-המוח-בפנים. לא שיעור. […]
למה נשים ממשיכות לבחור צעצועים, דיבייסים, ו”עונג בלי דרמה” במקום גברים (וכן, הית’רו לא מצליח לעכל את השיחה)
את/ה יודע/ת מה באמת מתיש?לא תשוקה. לא סקס.הביורוקרטיה מסביב. ואם בא לך לברוח מהאותיות — יאללה, אחר כך תגלול/י את העמוד הראשי של האתר. שם זה יותר “קליפ אחד ואז עוד אחד” ופחות “שיעורי בית”. יותר כזה: “אה… אני לא היחיד/ה שחושב/ת את זה.” כי לחכות, לנחש, לעשות בייביסיטינג רגשי, ואז גם לקבל “אז מה […]
מה חשבת לעצמך — פסיכולוגיית יחסים ומיניות, ולמה לקרוא את זה יכול לעשות לך תגובה פיזית
כן, אתה/את.ואם בא לך רגע לברוח מהאותיות: בעמוד הראשי יש וידאו, לא חפירות. חלק מהקליפים “עוצרים” אותך לדקה ואז אתה/את קולט/ת שברחת עם העיניים. לא שופט/ת אותך. רק אומר/ת. את/ה קורא/ת. רגוע/ה. בן אדם מתורבת. מילים מסודרות מולך. ואז — בום. הגוף שלך כזה: “אה. אנחנו עושים את זה עכשיו?”תירגע/י. אל תיכנס/י לפאניקה. אל תעשה/י […]
חשבת שמופע מסיבת רווקים זה “כמה רקדניות ו־vibes” — ואז ברקלי נותנת לך כאפה בפרצוף
כן. את/ה.ראית את הממים. שמעת את ה־“broooo” סיפורים. ועדיין לא היית מוכן/ה לכמות הזאת של מופיעים חצי־עירומים בסלון אחד, בלי שהקירות מגישים תלונה לעירייה. לפני שאת/ה ממשיך/ה לגלול כזה “למה אני קורא/ת את זה” — לך/י אחר כך להציץ בעמוד הראשי של האתר. אותו וייב מלוכלך של “תרבות מבוגרים + מוח + חיים אמיתיים”. לא […]
את/ה רוצה “quick sex” אונליין — אבל בלי שזה ירסק אותך. כן, אותך
ואת/ה כבר עייף/ה מלשחק אותה “לא אכפת לי”.אז הנה הקטע: את/ה כן רוצה שזה יהיה מהר.אבל את/ה גם לא רוצה לסיים בוכה במונית, שולח/ת לחברה “אני בסדר” בזמן שהבטן שלך עושה פארקור. קפוץ/י רגע לעמוד הראשי אם אין לך כוח לקרוא עכשיו — שם אפשר פשוט לצפות, שוב ושוב, בלי להתאמץ. וגם כן, יש סיכוי […]
